שותפות היא מונח רחב שכולל מנעד רחב מאוד של שותפויות בין אנשים, חלקן מרצון וחלקן עקב מציאות שטפחה על השותפים (למשל – כאשר אחים יורשים נכס ועתה הם שותפים לו). לרוב בשותפות עסקית, אנשים חוברים כשותפים על מנת להקים עסק ביחד ולמכור שירות/מוצר. מנגד, לעיתים יש אנשים שהם שותפים לנכס מקרקעין, בין אם לצורך רכישה ובין אם לאחר ירושה של נכס מקרקעין. מה הדין לגבי שותפים? ובפרט מה הדין לגבי שותפות במקרקעין ולגבי פירוק שיתוף במקרקעין? מטרתנו במאמר היא להעניק לכם מידע איכותי, אך נעיר שהמאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דיני משפחה ומקרקעין.
שותפות – להלכה:
כאמור, שותפות נועדה כדי להקים דבר מה יחדיו, בין אם מדובר בעסק שנותן שירות או מוכר מוצר, ובין אם מדובר בשותפות במקרקעין, של שני שותפים או יותר, שחוברים יחדיו כדי לרכוש ולנהל ולהשיג תשואה בבניין מגורים. שותפות, היא גם כינוי לדבר שנוגע לחיים האישיים. שותפים, הם גם בני זוג, ולעיתים הם גם שותפים לדירת מגורים ונושאים יחדיו בהוצאות המחייה שלה.
ככלל, שותפות יכולה להסתיים בהסכמה, כפי שנעשה לרוב. מנגד, שותפות יכולה להסתיים תוך מחלוקות והליכים משפטיים. למשל – אם שותף טוען שהאחר חייב לו כספים, הרי שאז סביר שהשותפות תתפרק באמצעות הליכים משפטיים, או תיגרר להליך משפטי (תתפרק, אבל לא תסתיים באמת). מנגד, אם בין השותפים יש הסכמה, הרי שאז היא תסתיים ללא קושי רב מידי.
ככלל, החוק לא מחייב ולא קובע מנגנון רישום של שותפים. ישנן הוראות מיוחדות בחקיקה הישראלית לגבי שותפים. למשל, אם מדובר בשותפים בחברה בע"מ, הרי שיש הוראות של דיני החברות המסדירות את העניין. אם מדובר למשל בשותפים שאינם חברה, הם נרשמים מבחינת דיני המס וכיוצא באלה.
שותפות במקרקעין:
בכל הנוגע לשותפות במקרקעין, קיים חוק ייעודי הנקרא חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. חוק זה קובע עיקרון בסיסי, כי עסקה במקרקעין חייבת להיעשות בכתב, והיא חייבת להירשם אצל רשם המקרקעין (טאבו).
בהתאם, פרק ה' לחוק המקרקעין מסדיר את כל הנושאים והעקרונות, הנוגעים לשותפות במקרקעין. קודם כל, שותפות במקרקעין יכולה להיעשות בין מספר שותפים לא מוגבל. כמו כן, בהיעדר הוראה או הסכמה אחרת, קיימת בחוק המקרקעין חזקה, לפיה שותפים הם שווים. מנגד, שותפים במקרקעין יכולים להסדיר את הסכמותיהם בכתב, ואז עליהם לרשום את ההסכם אצל רשם המקרקעין.
בכל הנוגע לניהול של מקרקעין ושימוש, לכל שותף יש זכות להשתמש במקרקעין, ובהיעדר הסכמה לעניין השימוש במקרקעין, ניתן לפנות לבית המשפט, אשר ייתן הוראות בנושא. לצד זאת, שותפים אחראים על נכס המקרקעין, גם מבחינת הוצאות וגם מבחינת הכנסות, ועליהם לשאת בעלויות הטיפול והניהול של הנכס.
הוראה חשובה נוספת, מפורטת בסעיף 37 לחוק המקרקעין, אשר קובע כי כל שותף במקרקעין, יכול בכל רגע נתון לבקש לפרק את השותפות. על כך, בחלק הבא.
פירוק שיתוף במקרקעין:
כאמור, העיקרון הבסיסי הוא שכל שותף רשאי לפרק שותפות במקרקעין. שותפות במקרקעין, ניתן לפרק בהסכמה, בהסכם מסודר. מנגד, ניתן לפרק שותפות במקרקעין באמצעות תביעה לפירוק שיתוף לבית המשפט. פירוק בפועל יכול להיעשות או באמצעות פרצלציה (כלומר – חלוקה לגושים של החלקה מושא המחלוקת), או באמצעות מכירת נכס המקרקעין ותגמול השותפים בעין, כלומר – בשווי שמתקבל.
לרוב, בהליכי פירוק שיתוף, בית המשפט יורה על פירוק, שכן מדובר בהליך ייעודי שנוגע רק לפירוק השותפות. אם בין הצדדים יש מחלוקות כספיות אחרות, עליהם להגיש תביעה כספית נפרדת, שלא נוגעת לשאלת השיתוף.
שותפות בין בני זוג:
בכל הנוגע לבני זוג, גם להם שמורה הזכות לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין לפי הוראות חוק המקרקעין. לצד זאת, אצל בני זוג יש גם חוק ייעודי, שנקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973. החוק הזה קובע כי בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה. זו ברירת המחדל, אלא אם בית המשפט הורה אחרת במקרים חריגים, או אם בני הזוג ערכו הסכם ממון.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בשותפויות ככלל, וכן בשותפות במקרקעין בפרט. הסברנו מה הדין לגבי שותפים במקרקעין, לרבות מה הדין לגבי פירוק שיתוף במקרקעין. כמו כן, הסברנו בהרחבה מהו ההסדר של פירוק שותפות בין בני זוג, בפן הכולל ולא רק בפן המקרקעין, תוך שסקרנו את הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, והיא להיעזר בעורך דין משפחה בעת הצורך.
