הליכים של ירושות וצוואות, מתחלקים לרוב לשני סוגים: כאלו שנעשים מהר כי אין שום מחלוקת בין אחים או יורשים, והסוג האחר בא לידי ביטוי בהליכים ממושכים עקב מורכבות הירושה או הצוואה, או עקב סכסוכים בין היורשים (לרבות אחים, ילדים וכיו"ב). בעיקרון, תחום הירושה והצוואה כולל מבחינה משפטית את כל הסיטואציות שבהן אדם נפטר ומוריש את עיזבונו (כלומר – את כל הרכוש שלו) לידי יורשיו. בישראל, כל הנושא המכונה "דיני הירושה" מעוגן בחוק שנקרא חוק הירושה, תשכ"ה–1965. במאמר שלפניכם נסקור את ההוראות החשובות בחוק הירושה, ונסביר את עקרונות היסוד בדיני ירושה. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה.
עקרונות יסוד בדיני ירושה:
חוק הירושה קובע כבר בסעיף 1, כי בעת מותו של אדם, עיזבונו מועבר ליורשים שלו. לפי סעיף 2 לחוק הירושה, יורשים יכולים להיות או יורשים לפי צוואה, או יורשים לפי דין (כלומר לפי ברירת המחדל בחוק הירושה, עליה נסביר בהמשך). עיקרון נוסף בחוק הירושה הוא הזכאות לרשת: למעשה, כל אדם רשאי לרשת אדם אחר, אם נולד יותר מ–300 ימים לאחר מותו. כמו כן, ישנם גורמים ספציפיים שלא רשאים לרשת, וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק הירושה. הגורמים הללו הם מי שהורשע בכך שגרם בכוונה למותו של אדם כדי ליהנות מהירושה שלו או בכלל, ומי שהורשע בכך שהעלים או השמיד או זייף צוואה של אדם אחר.
עוד עיקרון חשוב בחוק הירושה הוא עיקרון ההסתלקות, כלומר, כל אדם שהוא יורש, רשאי "להסתלק" מהירושה ובעצם לוותר על זכותו, ובלבד שעשה כן בהודעה בכתב.
ירושה – מה היא כוללת?
כאשר אנו מדברים על ירושה, הכוונה היא כאמור להורשה של מסת הרכוש של המנוח. מנוח יכול להוריש את כל רכושו, לרבות – דירת מגורים, תכשיטים, ריהוט, מניות והדוגמאות עוד רבות. אך לצד זאת, נשאלת השאלה מה הדין לגבי ירושת חובות. כלומר, יורשים יכולים ליהנות מהטבה בכך שיקבלו ירושה ששווה הרבה כסף, אך לעיתים, למנוח היו חובות שיש לשלם, והם לא נעלמים לאחר מותו.
הבה נסביר: ירושת חובות, היא דבר שניתן להטיל על יורשים – אבל מכוח העיזבון ולא אישית, שכן הדין הוא שיש ליורשים חובה לסלק כל חוב אשר ידוע להם לגביו. כמו כן, זכותם של נושים לפרוע את החוב שלהם מהעיזבון, תהיה קודמת לזכותם של יורשים ליהנות מפירות העיזבון. מצד שני, חובות של מנוח – חלים על העיזבון בלבד, ולא על היורשים. דהיינו, גם אם מסת החובות של המנוח, גדולה יותר ממסת הרכוש שהורש ליורשים, לא ניתן לגשת ליורשים כדי לשלם מכיסם את החוב שהיה למנוח.
עוד שאלה חשובה בהקשר של ירושת חובות – היא מה הדין במקרה שהיורשים לא יודעים מה החובות שהותיר המנוח? לשם כך, הדין הוא כי יש לפרסם הודעה בעיתון במשך 90 ימים, לעדכן את הציבור כי המנוח נפטר וכי ניתן לעתור לתשלום חוב בתקופת המודעה. במידה והדבר נעשה כדין, ולא היו תביעות להחזר חוב או שהיו וכוסו, הרי שאז ניתן לחלק את הירושה. במידה ונושה פנה לאחר חלוקת העיזבון, הוא לא יוכל להלין נגד היורשים, אם אכן פורסמו כדין דבר חלוקת העיזבון והזכות לבקש פירעון של חוב.
ירושה באמצעות צוואה או לפי דין:
יש שתי אופציות לחלק עיזבון: האחת היא לפי סעיף 10 לחוק הירושה, שקובע ברירת מחדל, לפיה אם אדם נפטר ולא הותיר צוואה, הרי שתיערך חלוקת עיזבון לפי דין. הדין הוא כי העיזבון מחולק בין בן או בת הזוג לילדיו של המנוח, באופן שווה. מנגד, אם אדם הותיר אחריו צוואה, הרי שיש לפעול לפי הצוואה, ובלבד שהצוואה נערכה כדין.
ישנם ארבעה סוגים של צוואות: (1) בכתב. (2) בפני עדים. (3) בפני רשות. (4) בעל פה (האחרונה היא צוואת "שכיב מרע" והיא ברירת מחדל במקרה שאדם גוסס ולא ניתן לערוך צוואה בעל פה).
לסיכום
הליכים הנוגעים לירושות וצוואות הם הליכים לא פשוטים בכלל. רצוי לערוך צוואה, וכן אם אתם יורשים ויש קושי בחלוקת העיזבון, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין משפחה. כך גם במקרים שבהם קיימים חובות של המנוח ויש לסלקם. גם כאן רצוי להיעזר באיש מקצוע שילווה אתכם וידע לפעול בפרוצדורה הנכונה, כך שתוכלו לחלק לבסוף את העיזבון בנחת, ללא חשש וללא תביעות עתידיות של גורמים שלישיים.
