צו הרחקה

‏הבה תדמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם הולכים ברחוב והשכן המטרידן שלכם עוקב אחריכם, מקלל ומגדף אתכם. זו התנהגות מטרידה, שפוגעת בשגרת החיים שלכם ואף בפרטיותכם. בסיטואציה כזו, אתם בהחלט יכולים למצוא את עצמכם חסרי אונים. לכן, בחוק הישראלי ‏יש מענה למקרים כאלה: האפשרות להוציא צו הרחקה נגד אדם שמטריד אתכם.

במאמר שלהלן נסביר בצורה מפורטת מה הוא בעצם צו הרחקה, נפרט את החקיקה שקיימת בישראל לגבי צווי הרחקה, ‏וגם נציג מספר עקרונות נוספים שחשוב להכיר במסגרת צווי הרחקה.

נבהיר כי מטרת המאמר היא להציג לכם מידע איכותי והמאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין בעל ניסיון.

החקיקה הקיימת לגבי צווי הרחקה:

בישראל ישנם שני חוקים שנוגעים לצווי הרחקה. אגב – למרות שהמונח צו הרחקה הוא מונח שגור בפי רבים, המינוח החוקי משתנה בהתאם לאותו חוק שמכוחו מתבקש צו ההרחקה. נסביר: החוק הראשון והמוכר יותר, נקרא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001. זהו חוק כללי, שנוגע למקרים שבהם מתבקש צו הרחקה נגד אדם זר. צו הרחקה מכוח החוק הזה, נקרא "צו למניעת הטרדה מאיימת".

חוק נוסף שמכוחו ניתן לעתור לצו הרחקה, הוא החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א – 1991. החוק הזה מאפשר הוצאה של צווי הרחקה בתנאים דומים לחוק למניעת הטרדה מאיימת, אבל הוא חוק שמיועד למקרים שבהם הצו מתבקש נגד בן משפחה, לרבות בן משפחה שמתגורר עם מבקש הצו. לכן, בחוק למניעת אלימות ישנן התאמות לסכסוכים בין בני משפחה (למשל – מעורבות של עובד סוציאלי ועוד).

סמכויות שיפוט:

למעשה, סמכויות השיפוט לפי החוק למניעת אלימות והחוק למניעת הטרדה מאיימת, מוקנות לבית משפט השלום או לבית המשפט לענייני משפחה. לרוב, הסמכות לדון בבקשות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, שמורה לבית משפט השלום. לעומת זאת, כאשר מדובר בחוק למניעת אלימות, והאדם שנגדו מתבקש הצו הוא בן משפחה, אזי ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אגב, גם לבית דין דתי יש סמכות שפיטה לפי החוק למניעת אלימות, אבל הסמכות תלויה בהסכמת הצדדים להתדיינות בבית הדין.

מהם התנאים להוצאת צו הרחקה?

צו הרחקה ניתן כאשר מוכח לבית המשפט, שהאדם שנגדו מתבקש הצו – אומנם מטריד, מאיים, פוגע בפרטיות של מבקש הצו, נוהג כלפיו באלימות וכו'. יודגש כי הנטל להוכיח את הטענות מוטל על מבקש הצו, לכן במסגרת הגשת הבקשה חשוב לצרף ראיות ברורות בנדון. הדיון בבקשה ייערך במעמד הצדדים, אך לבית המשפט יש סמכות להוציא צו הרחקה זמני במעמד צד אחד, עד לדיון במעמד הצדדים.

לרוב, צווי הרחקה תקפים לתקופה של עד חצי שנה, ולאחר מכן לבית המשפט יש סמכות להאריך אותו לתקופה נוספת של עוד חצי שנה, ובמקרים חריגים מאוד לתקופה כוללת של שנתיים.

מגבלות שבתי משפט רשאים להטיל:

לפי שני החוקים המוזכרים, לבית המשפט יש סמכות להורות על תפיסת נשק של אדם שנגדו מתבקש הצו, וכן להורות לאדם שנגדו הוגשה בקשה, להפקיד עירבון לקופת בית המשפט.

הטלת הוצאות כספיות:

במידה והוגשה בקשה לצו הרחקה, והתברר שמדובר בבקשת סרק שלא היה מקום להגישה, הרי שאז לבית המשפט יש סמכות להטיל הוצאות משמעותיות על מבקש הצו. לכן, חשוב מאוד להיזהר בהגשת בקשות סתמיות שמטרתן להטריד את הצד השני, או כחלק מאסטרטגיה משפטית.

הפרת צו הרחקה:

הפרה של צו הרחקה היא עבירה פלילית של הפרת צו שיפוטי. מדובר בעבירה בת עונש מאסר של שנה לפחות. לכן, חשוב מאוד להימנע מהפרה של צו. כמו כן, הסכמה של מבקש הצו להפרת הצו, אינה מהווה טענת הגנה, כך שאם רוצים לבטל את הצו, יש לפנות לבית המשפט, ולא לפעול על דעת עצמכם.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בדין לגבי צווי הרחקה לפי המשפט הישראלי. הסברנו מהם בעצם החוקים אשר מכוחם ניתן להוציא צו הרחקה. כמו כן, הסברנו מי הן ערכאות השיפוט אשר מוסמכות לעסוק בתיקים של צווי הרחקה (בית משפט השלום וגם ביהמ"ש לענייני משפחה). הסברנו מהם בעצם התנאים החוקיים להוציא צו הרחקה. תיארנו גם מהן המגבלות שניתן להטיל במסגרת החלטה על מתן צו הרחקה, כגון תפיסת נשק והטלת הוצאות כספיות. את המאמר נסיים בהמלצה להתייעץ עם עורך דין בעת הצורך.

  • Add Your Comment


דילוג לתוכן